הרב דיבר בלהט נגד השנאה, והיה נדיר לראות אותו כל כך נרגש כמו באותם פעמים. אפילו כלפי אנשים שהיו מפורסמים לשמצה ברדיפה ושנאת הדת, ”גם אם אנחנו חושבים שאנו טובים יותר מהם, וגם אם אנו נבדלים מהם-זה צריך להיות כמו ילד שחולה בצהבת, שאמנם מבודדים אותו, אך בשום אופן לא מתוך שנאה, אלא אדרבא מתוך רחמנות“